כתבה: אורית סופר ערכה: קרן מלמד
אני זוכרת היטב את תחושת האופוריה שליוותה אותי אחרי לידת ילדיי. בראשונה פחות, וככל שהתקדמו הלידות שלי (ארבע במספר), הצלחתי להשתחרר יותר ולחוות את התחושה הזו, שהכל טוב. שאני מאושרת למרות שלפני רגע ילדתי ואני עדיין כאובה. התחושה היתה מתגברת כשהנקתי את ילדיי או ברגע שבו הרגשתי כל אחד מהם מונח עלי.
אוקסיטוצין, המכונה "הורמון האהבה", אחראי לתחושת האופוריה הנהדרת שאנחנו מרגישים כשאנחנו מאוהבים. הוא מוזכר בדרך כלל בהקשר של לידה והנקה, במהלכן מופרש בכמות גדולה ומסייע הן לתחושת נעימות בגוף, רוגע והפחתת כאב, וגם מעודד זרימת חלב ותומך בייצורו. דרך נוספת בה הוא מופרש היא בזמני עור לעור, או בזמן שהגוף שלנו במגע עם גוף אחר (כמו לדוגמה בזמן נשיאת תינוק במנשא).
כלומר, לא רק נשים מפרישות את ההורמון הזה. גם גברים יכולים להראות רמות אוקסיטוצין דומות לנשים.
בעוד שאינטואיטיבית היה לי ברור שנשיאה של תינוק על הגוף מעלה את רמות האוקסיטוצין, ומיטיבה ממש, פיזית ורגשית, עם ההורה והתינוק, החלטתי לצאת ולבדוק מה אומר על זה המדע, והאם הוא תומך באינטואיציות שלי.
רמות אוקסיטוצין ניתנות למדידה באמצעות דגימות רוק ולכן קל יחסית לדגום גם הורים וגם תינוקות ולגלות בדיוק מה קורה לרמות האוקסיטוצין של כולם בסיטואציות שונות. מכאן עניין אותי הקשר בין אוקסיטוצין, נשיאה ממושכת ומדדים חיוביים של התינוק ושל ההורים. במאמר זה אביא סקירה קלה מחקרית של הנושא.
הסתייגות: הכתוב מטה אינו סקירת ספרות בסטנדרטים אקדמיים ואינה מתיימרת להיות כזו. מדובר בסיכום חופשי, של מחקרים ומאמרים בתחום. למי שרוצה להעמיק מעבר ולקרוא את המחקרים עצמם, צרפתי בסוף קישור למאמרים. אם יש לך השכלה בתחום ויש לך ביקורת בונה על הסיכום הזה, יותר מאשמח לשמוע!
מה זה אוקסיטוצין ומה הוא עושה?
אוקסיטוצין הוא אחד מהורמוני המפתח המעורבים בקשר הורה-תינוק ביונקים (כן, לא רק בני אדם). הוא מופרש בכמויות ניכרות במהלך הלידה וההנקה ומשחק תפקיד מרכזי ביצירת בסיס להתקשרות בין התינוק להוריו, ובונדינג בין ההורה לתינוק. יש קורלציה מובהקת בין שחרור אוקסיטוצין במהלך לידה, הנקה ומגע עור לעור עם התינוק לבין תגובתיות אמהית גבוהה יותר, פחות סטרס אמהי וקשר אמא-ילוד אופטימלי.
בשנים האחרונות אוקסיטוצין נמצא מופרש מעבר לתקופת הלידה ובהתנהגויות שונות:
מפחית סטרס;
מגדיל תחושות של אמון, אמפתיה, נינוחות ותחושת השתייכות חברתית;
מעורב בתהליכי התקשרות בין תינוק להורה, קרבה בין אישית והתנהגויות חברתיות ורגשיות נוספות.
הורמון האהבה או לא הורמון האהבה? :)
אז חוץ מללדת ולהניק, מה עוד גורם למוח שלנו להפריש אוקסיטוצין?
מחקרים על מכרסמים הראו שהתנהגויות אימהיות כמו ליקוק וטיפוח של הולד משפיעות באופן חיובי על רמות האוקסיטוצין של האם והולד.
חוקרים משערים שמגע גופני ממושך של אם אנושית עם התינוק בתקופה שלאחר הלידה - מגע עור לעור, נשיאה(!) או ליטוף של התינוק, עשויים להוות את המקבילה האנושית להתנהגויות אימהיות של מכרסמים.
דגימות רוק של הורים ותינוקות שחוו מגע ממושך עור לעור אכן הראו רמות גבוהות של אוקסיטוצין ורמות נמוכות של קורטיזול (הורמון שמקושר למצבי לחץ), ויש מקום להניח בזהירות שנשיאה ממושכת, בעיקר עור לעור, אכן מעלה את רמות האוקסיטוצין. וכן, זה קורה גם אצל אבות.
בעיני זה ממצא לא פחות ממדהים. זה אומר שככל הנראה גם במצבי קרבה שונים בין הורים לתינוקות (אימוץ, לידה פונדקאית, הפרדת אם-תינוק בשל בעיה רפואית ועוד) ישנן דרכים נוספות להעלות את רמת הורמון האוקסיטוצין, ולהנות מהמתנות המופלאות שהוא מביא איתו, להורים ולתינוק.
כשמדובר בפגים, אפקט העור לעור וההשפעות המיטיבות שלו על מדדים פיזיולוגיים ועל הפחתת סטרס כבר יצאו מתחום המחקר האקדמי ותורגמו להמלצה מעשית להורים לפגים שמתבקשים להחזיק עליהם את הפג כשהם והוא במגע ישיר עור לעור ללא בגדים כחלק מפרוטוקול טיפולי הנקרא "Kangaroo Mother care".
כיום יודעים שאותן השפעות מיטיבות רלוונטיות לכל תינוק, גם לאלה שנולדו במועד.
הקשר בין נשיאה והתקשרות
המחקרים הכי מעניינים הם אלו שבדקו את איכות ההתקשרות של תינוקות, כפקטור של שימוש במנשא: נעשו השוואות ישירות בין קבוצות מבוקרות של אמהות, קבוצה אחת שנשאה וקבוצה אחת שלא. מהמחקרים עלה שאיכות ההתקשרות של התינוק נטתה להיות גבוהה יותר ככל שהתינוק נישא במנשא לפרקי זמן ארוכים יותר, והיתה לתינוקות שנישאו תגובה סוציו-רגשית מפותחת יותר ביחס לקבוצת הביקורת ולנורמה ההתפתחותית. גם אחרי גיל שנה ניתן היה להבחין בקורלציה בין יחס הקשרות בטוח לבין נשיאה ממושכת בינקות.
עם זאת, בהנתן המורכבות סביב הנושא, לדעת החוקרים נדרשים מחקרים נוספים כדי שניתן יהיה לבסס את הקשר הסיבתי בין מגע פיזי ממושך ובין התקשרות בטוחה.
הקשר בין נשיאה ויכולת הורית לתקשר עם התינוק
בעיני חלק גדול מהקושי בגידול תינוקות בחודשים הראשונים לחיים נובע מהקושי להבין מה התינוקת רוצה. קשה במיוחד ללמוד לזהות את האיתותים הקטנים הראשונים, כשהיא רק מתחילה להרגיש אי נוחות כלשהי. כשאנחנו מפספסים את האיתותים המוקדמים, אחר כך צריך להתמודד עם תינוקת שכבר בוכה וצורחת באטרף, ואז גם אם הבנו שהיא רעבה או עייפה, כבר קשה לחבר אותה לפטמה ועוד יותר קשה להרדים אותה.
לכן היה מעניין ומשמח, אבל לא מפתיע, לגלות שהמחקרים זיהו שקשר פיזי מוגבר בין ההורה והתינוק משפר את היכולת של הורים להגיב לתינוק, להיות ערניים אליו, וכן כן - לזהות יותר בקלות את הסימנים המקדימים שלו לאי נוחות.
"כאמא שגידלה ארבעה תינוקות במנשא, אני יודעת היטב שהנשיאה אפשרה לי להגיב לתינוק מהר יותר וטוב יותר. למשל, כשהתינוק שלי ישן עלי, הצלחתי לעזור לו להמשיך לישון, פשוט כשקמתי וזזתי קצת ברגע שהרגשתי מכיוונו את התזוזה הכי מינימלית. הייתי גם יכולה לזהות בקלות מתי התינוקות שלי רעבים כשהתחילו לנוע בתנועה של "ניקור" על החזה שלי, ומיד לחברם לשד. והכל כי הם עלי, אני מרגישה אותם בכל רגע נתון (והם גם אותי)."
הממצאים לגבי התקשרות מסתדרים ממש טוב גם עם הממצאים על תגובתיות יותר טובה של ההורה. מן הסתם אם התינוק מקבל מענה מהיר ויעיל יותר לאיתותים שלו, זה מקל על יצירת התקשרות בטוחה יותר. החוקרים סבורים שקשר פיזי קרוב בחודשי החיים הראשונים משחק תפקיד מרכזי ביצירה של קשר בריא בין אמהות ותינוקות. יותר מזה: אחד המחקרים בדק איך שימוש במנשא משפיע על אמהות שיש להן קושי עם מגע גופני עם התינוק, ונמצא שהשימוש במנשא הקל על האמהות להתמודד עם הקושי הזה ועזר להן ליצור קשר בריא יותר עם התינוק.
איך כל זה ישים בחיים האמיתיים?
כמובן שנשיאה במנשא היא לא הדרך היחידה להעניק לתינוק מגע ממושך ואוהב ולעודד התקשרות בטוחה.
זו כן דרך פרקטית ונוחה לספק לתינוק מגע ממושך, מבלי לנטרל את הידיים של ההורים - בתנאי שמדובר במנשא שנוח ללבוש ונוח להשאר עם התינוק בתוכו לאורך זמן.
כשהמנשא לא נוח, הרעיון של להניח לתינוק לישון עליך שנות יום ממושכות של שעתיים ושלוש באמת יכול להשמע מופרך. וזו בעצם הסיבה שהקבוצת פייסבוק קיימת: לעזור לך למצוא את המנשא הכי נוח, ולדעת להשתמש בו כמו שצריך.
יש יותר מדי יתרונות לנשיאה נוחה וממושכת בשביל לוותר עליה רק כי ניסית עד עכשיו מנשאים שלא התאימו לך, או עשית טעויות נשיאה בסיסיות ואף אחד לא היה שם כדי להסביר לך מה לתקן.
המאמרים והמדריכים באתר שלי, הדיוקים, הקשירות, השפצורים, ההידוק, הטיפים וההאקים שאני מסבירה בקבוצת הפייסבוק.
הכל מיועד בסוף למטרה אחת פשוטה - שיהיה לך נוח לשאת, כמה שיותר. והאוקסיטוצין הוא רק עוד הוכחה ליתרונות של נשיאה במנשא.
Comentarios