כתבה: אורית סופר ערכה: קרן מלמד
נשיאה במנשא והקשר האפשרי בינה להתפתחות מפרק הירך הוא נושא שנחקר כבר שנים רבות. הראיות לכך שנשיאה במנשא במנח פישוק (כפי שאני מלמדת וממליצה) מסייעת להתפתחות תקינה של מפרק הירך הולכות ומתחזקות.
במאמר הזה אסביר (בצירוף קישורים עם הרחבות למי שרוצה להתעמק):
מהי דיספלזיה של מפרק הירך,
כיצד מאתרים ומטפלים בדיספלזיה של מפרק הירך,
כיצד שימוש נכון במנשא יכול לשמור על בריאות מפרק הירך,
מה אומר המחקר הרפואי העדכני בנושא,
ומה ההמלצות שלי לנשיאת תינוקות הסובלים או חשודים כסובלים מדיספלזיה של מפרק הירך.
אם התינוק שלך אובחן עם בעיה במפרק הירך, אין להסתמך על המידע במאמר הזה (או בכל מקור אינטרנטי אחר). ההמלצה שלי היא להתיעץ עם האורתופד שלכם כדי לברר האם אפשרי ומומלץ עבורכם להשתמש במנשא תינוקות, ולפעול בהתאם להוראות האורתופד בכל מקרה של סתירה בינן לבין המידע המובא כאן.
מהי דיספלזיה של מפרק הירך?
מפרק הירך בנוי כמו מכתש ועלי. עצם האגן היא המכתש, ועצם הירך היא העלי. כ-0.1% מכלל היילודים סובלים ממצב בו קצה עצם הירך נמצא באופן חלקי או מלא מחוץ למפרק. מצב כזה נקרא דיספלזיה של מפרק הירך. תינוק שסובל מדיספלזיה לא ירגיש כאב, אבל אם המצב לא יאובחן ויטופל בחודשים הראשונים, המיקום הלא תקין של עצם הירך עלול להתקבע באופן בלתי הפיך ולגרום לצליעה ולכאבים עם התחלת נשיאת משקל על הרגלים, כלומר לקראת שלב ההליכה.
איך יודעים אם התינוק סובל מדיספלזיה של מפרק הירך?
אם התינוק שלך עבר בדיקת רופאה שגרתית מיד לאחר הלידה, ובמהלך הביקורים השגרתיים בטיפת חלב בשבועות הראשונים לאחר השחרור, זה אומר שמפרק הירך שלו נבדק לאיתור סימנים המחשידים בדיספלזיה. יש תינוקות שכבר טרם השחרור מבית החולים לאחר הלידה מאובחנים כסובלים מבעיה במפרק הירך ונשלחים לבדיקות המשך, ואחרים שמאובחנים בשלב מאוחר יותר.
תינוקות רבים נשלחים לבדיקת אולטראסאונד פרקי ירכיים סביב גיל 6 שבועות לשלילה או אבחון סופי של דיספלזיה. ההפניה לבדיקה יכולה להתבסס על ממצא קליני לא תקין בבדיקה הידנית של הרופאה בבי״ח/טיפת חלב, על גורמי סיכון בלבד (לדוגמה הסטוריה משפחתית של דיספלזיה או לידה במצג עכוז), ובחלק מקופות חולים מפנים אוטומטית את כל התינוקות לבדיקה באופן גורף. עצם ההפניה לבדיקה לא צריכה להוות סיבה לדאגה, זו בדיקה פשוטה, בטוחה ולא מכאיבה, ולכן אם הופניתם אליה חשוב לבצע אותה כדי לדעת בודאות שהכל תקין, וכדי לטפל בבעיה במהירות וביעילות במקרה ומתגלה שהתינוק אכן סובל מדיספלזיה.
מה הטיפול המקובל בדיספלזיה של מפרק הירך?
אבחון מוקדם מאפשר לטפל ולפתור את הבעיה בצורה מיטבית באמצעות שיטות שונות של קיבוע של מפרק הירך במנח התקין. הטיפול ניתן ע״י רופא אורתופד שקובע מה תהיה שיטת הקיבוע בהתאם למצב התינוקת ולכמה זמן הוא נדרש. חשוב לבצע את הנחיות הרופא במלואן- כאשר הדיספלזיה מאובחנת ומטופלת בגיל צעיר ב 95% מהמקרים ההחלמה תהיה מלאה. דיספלזיה שאינה מטופלת במועד לרוב לא תחלים מעצמה, עלולה לגרום לצליעה וכאבים החל מגיל הליכה ולהוביל לצורך בניתוח.
להרחבה:
כיצד שימוש במנשא יכול לשמור על בריאות מפרק הירך? מידע מאתר IHDI
המכון הבינלאומי לדיספלזיה של מפרק הירך, IHDI, הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם ב 2008 ופועל בשיתוף פעולה עם מספר מרכזים רפואיים ברחבי העולם כדי לקדם מניעה, אבחון וטיפול בדיספלזיה של מפרק הירך, ולסייע להורים בבחירת מוצרי תינוקות ששומרים על התפתחות תקינה של מפרק הירך.
המלצת IDHI היא לשמור על תנוחה נכונה להתפתחות תקינה של מפרק הירך אצל כל התינוקות בחודשי החיים הראשונים, כאשר הסיכון לדיספלזיה של מפרק הירך הוא הגדול ביותר (עד גיל 6 חודשים). התנוחה הבריאה ביותר למפרק הירך לתינוקות היא כאשר הירכיים נפתחות לצדדים באופן טבעי, הירכיים נתמכות, ומפרקי הירך והברך כפופים. תנוחה זו מכונה גם תנוחת M, תנוחת רוכב, תנוחת פישוק, תנוחת צפרדע, תנוחת כריעה (סקוואט) או תנוחה אנושית. תנועה חופשית של הירכיים מבלי לאלץ אותן להתקרב זו לזו מעודדת התפתחות טבעית ותקינה של המפרק.
התנוחה הבעייתית ביותר עבור מפרק הירך בחודשים הראשונים היא כאשר הרגליים צמודות ומפרקי הירכיים והברכיים ישרים. התנוחה בעייתית יותר ככל שהתינוק נמצא בה זו לפרק זמן ממושך יותר.
כאשר מדובר במנשאים, יש מנשאים (מהסוג המיושן, שכבר פחות נפוצים היום) בהם מפתח רגליים צר מאלץ את התינוק לשהות בתנוחה בעייתית עבור מפרק הירך- כשרגליו צמודות, הירכיים אינן תמוכות ומפרקי הירך והברך ישרים. מנשאים כאלה אינם מומלצים לשימוש מתמשך.
תנוחת ערסול במנשא אף היא בעייתית אם התינוק מעורסל כשרגליו צמודות זו לזו (ויש לה חסרונות נוספים בעטיים אני ממליצה ברוב המקרים לוותר עליה).
חשוב לבחור במנשא שמאפשר נשיאה בתנוחה הבריאה עבור מפרק הירך - תנוחת M. ככל שהתינוק נישא במנשא זמן ממושך יותר, חשוב יותר להקפיד על בחירה במנשא שמאפשר נשיאה בתנוחת M.
להרחבה:
מה אומר המחקר העדכני?
ב-2020 פורסמה סקירה של למעלה מ 400 עבודות על ההשפעה הפוטנציאלית של נשיאת תינוקות על התפתחות מפרק הירך, במטרה לבדוק את נכונות הסברה שנשיאה המאלצת את מפרקי הירך והברך להתיישר מגבירה את הסיכון לדיספלזיה, בעוד נשיאה במנח M שומרת על התפתחות תקינה של מפרק הירך.
הסקירה בחנה דיווחים על שכיחות מקרים של דיספלזיה בתרבויות בהן נהוג לשאת תינוקות ומחקרים העושים שימוש בהדמיות ומודלים ביו-מכאניים כדי לחקור את האנטומיה והמיקומים של מפרק ירך תוך כדי נשיאה, על מנת לקבל תמונה עדכנית וברורה לגבי ההשלכות של נשיאת תינוקות על התפתחות מפרק הירך. על הדרך הסקירה בחנה גם מידע על יתרונות נוספים של נשיאה במנשא שאינם אורתופדיים, וכן סיבוכים וחסרונות אפשריים.
לפי הסקירה, תצפיות על אוכלוסיות שונות (באפריקה, אסיה, אוסטרליה ועוד) הראו שכיחות נמוכה יותר של דיספלזיה של מפרק הירך באוכלוסיות בהן נהוג לשאת תינוקות בתנוחת M. למרות שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שתנוחת הנשיאה היא הגורם היחיד או העיקרי לירידה המשמעותית בשכיחות של דיספלזיה, משום שיש גורמים נוספים שעשויים להשפיע על כך (כגון גנטיקה), זהו אחד ההסברים האפשריים לכך. מחקרים שהשוו אוכלוסיות זהות מבחינה גנטית אך שונות מבחינת הרגלי הנשיאה, מחזקים את הסברה שנשיאה בתנוחת M מובילה לשכיחות נמוכה יותר של דיספלזיה.
במקביל תצפיות על אוכלוסיות בהן נהוג לשאת בתנוחות המקבעות את הרגליים כשהן ישרות (גם במנשא וגם במנחים אחרים היוצרים קיבוע של הרגליים כשהן ישרות וצמודות זו לזו, למשל באמצעות עיטוף או עריסות קשיחות) הראו שכיחות גבוהה יותר של דיספלזיה של מפרק הירך.
מחקרים על ביומכניקה של מפרק הירך גם הם מצביעים על כך שתנוחת M, כשהירכיים כפופות ומפושקות, מסייעת להתפתחות תקינה של מפרק הירך, אך גם על כך שתינוק הסובל מדיספלזיה עשוי להגיב בצורה שונה לשימוש במנשא.
המסקנה הסופית של הסקירה היא שיש ראיות מקיפות על הקשר בין נשיאה בתנוחת M לבין התפתחות תקינה של מפרק הירך, וכי נשיאה בתנוחת M לא מזיקה למפרק הירך וכן עשויה לשפר את מצבו. בנוסף לקידום התפתחות בריאה של מפרק הירך כותבי הסקירה מצביעים על כך שיש ראיות מחקריות לכך שנשיאה משפרת את ההתקשרות והקשר מטפל-תינוק, מקדמת את התפתחות השפה, מפחיתה את בכי התינוק, תומכת בהנקה ומאפשרת ריבוי משימות של המטפל. כותבי המאמר מדגישים גם את הסכנות בשימוש שגוי במנשא ואת חשיבות קבלת הדרכה לשימוש נכון במנשא כשפני התינוק וראשו גלויים בכל עת, דרכי הנשימה (אף, פה) פתוחות וחופשיות, והמנעות מכפיפה של הסנטר על חזהו.
לקריאת המאמר המקורי (באנגלית):
התינוק שלי מאובחן/חשוד כסובל מדיספלזיה ואני רוצה להשתמש במנשא. מה עושים?
הכתובת הראשונה עבורך היא הרופא האורתופד שלכם. לפני הכל חשוב לוודא שהרופא מאשר לכם להשתמש במנשא. יש תינוקות שמצבם אינו מאפשר נשיאה במנשא ורק האורתופד שמטפל בכם ומכיר את התמונה הקלינית של התינוק שלך יכול לקבוע אם בטוח עבורו להנשא במנשא.
חשוב מאד לא לפעול לפי הנחיות שהורים אחרים קיבלו, אלא לברר מהן ההנחיות המדויקות עבור התינוק שלך.
במידה והרופא האורתופד אישר באופן עקרוני להשתמש במנשא, החדשות הטובות הן שניתן לשאת תינוק במנשא גם אם הוא מטופל ברצועות פאבליק או בשיטת קיבוע אחרת. התנוחה בה הרגליים מקובעות היא כאמור אותה תנוחת M עליה אנחנו ממליצות לכל תינוק, ולכן אמנם לבישת המנשא תהיה מעט יותר מסורבלת, אבל אפשרית בהחלט.
אם כבר התיעצת וקיבלת אישור עקרוני מרופא להשתמש במנשא אשמח לעזור לך בפגישת ייעוץ להתאמת המנשא לנשיאה אופטימאלית.
Comentários